משמורת פיזית לעומת משפטית — ההבדל המעשי

משמורת פיזית — מי הילד גר איתו

משמורת פיזית מגדירה את בית המגורים הקבוע של הילד — כלומר, אצל מי הוא ישן, שוהה רוב הזמן, ומי מטפל בצרכיו היומיומיים. ההורה המשמורן פיזית הוא שנמצא לצד הילד כשהוא חולה, מלווה אותו לבית הספר, ונוכח לאורך שגרת היומיום.

משמורת פיזית בלעדית פירושה שהילד גר בעיקר עם הורה אחד, בעוד שההורה השני נהנה מהסדרי ראייה קבועים (ימי שבוע, סופי שבוע, חגים, חופשות). משמורת פיזית משותפת פירושה חלוקת זמן מגורים שווה יחסית בין שני הבתים — לרוב לפי לוח שבועות מתחלפים או ימי שבוע קבועים.

בית המשפט לענייני משפחה יקבע את הסדרי המשמורת הפיזית בהתאם לגיל הילד, מיקום הגיאוגרפי של שני ההורים, לוח הזמנים של כל הורה, ובעיקר — טובת הילד. עבור פעוטות מתחת לגיל שש, הנטייה עדיין היא להותיר את מרכז הכובד אצל האם, אך מגמה זו משתנה בפסיקה העדכנית.

חשוב לדעת: הסדר המגורים שנקבע אינו סופי לנצח. עם שינוי נסיבות מהותי — מעבר דירה, שינוי בצרכי הילד, או שינוי ביכולת ההורית — ניתן לפנות לבית המשפט ולבקש עדכון של ההסדר הקיים.

שאלות נפוצות — משמורת פיזית ומשפטית

כל מה שרציתם לדעת על סוגי המשמורת בדין הישראלי