כתובה — תוקף משפטי, גביה וויתור

מתי נגבית כתובה ומתי לא

גירושין שהבעל אחראי להם: כאשר בית הדין הרבני קבע שהבעל חייב לתת גט ומסרב — מצב המכונה "עגינות" — הכתובה נגבית לרוב במלואה. סירוב הבעל לגט הוא עוולה חמורה שבית הדין מתייחס אליה ברצינות, ולרוב פוסק שהאישה זכאית לכתובה ואף לתוספותיה.

פטירת הבעל: הכתובה גובה מהעיזבון לפני חלוקת הירושה בין היורשים. היא נחשבת חוב של העיזבון ומשולמת בראש סדר העדיפויות. חשוב שהאלמנה תפנה לייעוץ משפטי בהקדם כדי לממש זכות זו.

ויתור מפורש: אם האישה חתמה על ויתור מפורש בכתב, שנעשה מרצון ומתוך הבנה מלאה — הויתור מחייב. ויתור הנכלל בהסכם גירושין כולל שאושר בבית הדין הרבני נחשב תקף. בית הדין בוחן שהויתור אינו תוצאה של כפייה או לחץ.

השלכות הסכם ממון על הכתובה: הסכם ממון שנחתם לפני הנישואין או אחריהם יכול לכלול הוראות הנוגעות לכתובה — להגדיל את הסכום, לצמצם תביעות עתידיות, או לקבוע מנגנוני תשלום. יש לנסח את ההוראות בזהירות כדי שתהיינה תקפות גם בבית הדין הרבני וגם בבית המשפט האזרחי.