גט סרבן — מה הכלים המשפטיים והמעשיים
מדריך לעגונות ולמעוכבי גט 2026

על פי ההלכה היהודית, גירושין מחייבים את הסכמת שני הצדדים. הגט — שטר הגירושין הדתי — חייב להינתן מרצונו של הבעל ולהתקבל מרצונה של האישה. כאשר אחד הצדדים מסרב — מתקבלת תוצאה קשה:

הדין הישראלי מכיר בבעיה הזו כבעיית זכויות אדם ממשית. בית הדין הרבני מוסמך לפעול — ולפעמים בחריפות — כדי לכפות סיום הנישואים גם כאשר אחד הצדדים מסרב שיתוף פעולה.

בית הדין הרבני הוא הגורם המוסמך לטפל בגירושין של זוגות יהודים בישראל. סמכויותיו רחבות — ויש לדעת להפעיל אותן נכון:

• ◆
  סנקציות כלכליות — בית הדין רשאי להורות על הגבלת חשבון בנק של הסרבן, עיקול נכסים, ואף הגבלת כרטיסי אשראי. המטרה: ליצור לחץ כלכלי שיניע את הסרבן לשתף פעולה.
• ◆
  הגבלת חופש תנועה — בית הדין מוסמך להורות על ביטול דרכון הסרבן ואיסור יציאה מהארץ — כלי עוצמתי שיוצר לחץ מיידי, במיוחד כשלסרבן יש עניינים עסקיים או משפחה בחו"ל.
• ◆
  מאסר — זהו הכלי החמור ביותר. בית הדין יכול לצוות על מאסר הסרבן עד מתן הגט — עד 10 שנים. בפועל, מאסר ממשי ניתן בתיקים חמורים שבהם כל שאר הכלים מוצו.
• ◆
  צו כפייה — בית הדין מחייב את הסרבן לתת גט. הכפייה נעשית בצורה שנועדה לשמור על תקפות הגט: הסרבן "מרצה" לתת — גם אם אותו רצון נובע מהסנקציות. גט בכפייה מוחלטת, ללא כל מרצון, אינו תקף הלכתית.
• ◆
  פרסום ברבים — ניתן לפרסם את שמות הסרבנים ברבים — בבתי כנסת, בעיתונות ובמדיה. הכלאמה הציבורית יוצרת לחץ חברתי ומשפחתי שלעיתים מביאה לתוצאות מהר יותר מהסנקציות הפורמליות.

חשוב להדגיש: ההליך בבית הדין הוא לא אוטומטי. יש לנסח בקשות, לתעד נכון, ולדעת באיזה שלב להביא כל ראיה. עורך דין שמכיר את הדיינים ואת הנהלים הספציפיים של בית הדין הרבני בירושלים יכול לקצר תהליך שבלעדיו יכול להימשך שנים.

ההליך בבית הדין הרבני אינו הכלי היחיד. ישנם מסלולים מקבילים שמחזקים את הלחץ על הסרבן:

לא נמכור לכם אשליות: תיק גט סרבן יכול להיות ארוך ומתיש. ישנם תיקים שנפתרו תוך חודשים ספורים עם הפעלת הלחצים הנכונים — ויש תיקים שנמשכים שנים.

מה שמשפיע על משך התיק:

תיק שמנוהל כראוי, עם ייצוג מקצועי מהרגע הראשון, מגיע לסיום מהר יותר. לא הבטחה — מציאות שאנו רואים בתיקים שאנו מנהלים.

לפי החוק בישראל, סמכות ייחודית בענייני נישואים וגירושין של יהודים נתונה לבתי הדין הרבניים. בירושלים פועלים שני גופים מרכזיים:

עו"ד לירון יצחק אלמליח מכיר את בתי הדין הרבניים בירושלים מאז 2014 — הן את הפרוצדורה הפורמלית והן את הדרכים המעשיות לניהול תיק יעיל. כל תיק מטופל ישירות על ידי עורך הדין, ללא העברה לעורך דין זוטר.