ירושת זכות חכירה מרמ"י
איך זה שונה מירושת נכס רגיל

מאת עו"ד לירון יצחק אלמליח | עודכן: 2026 | קריאה: כ-7 דקות

חלק גדול מהקרקעות בישראל אינן בבעלות פרטית, אלא מוחכרות מרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לתקופות ארוכות. כאשר בעל זכות חכירה כזו נפטר, רבים מהיורשים מניחים שהתהליך זהה לחלוטין לירושת דירה או קרקע בבעלות פרטית — אבל זו הנחה שיכולה לעלות ביוקר.

הכלל הבסיסי אכן דומה: זכות החכירה עוברת ליורשים החוקיים לפי אותם עקרונות שחלים על כל נכס אחר בעיזבון — באמצעות צו ירושה או צו קיום צוואה. אם אתם לא בטוחים איך נקבע מי היורשים ומה מגיע לכל אחד מהם, פירטנו את התהליך הכללי במאמר ירושה ללא צוואה — מי יורש לפי חוק. המדריך הזה לא חוזר על אותו הסבר, אלא מתמקד במה שקורה אחרי שהצו כבר בידיכם — ומה עוד נדרש כשמדובר ספציפית בקרקע מוחכרת מרמ"י.

1. הצו קובע מי יורש — אבל הוא לא מעדכן את רמ"י

צו ירושה או צו קיום צוואה הם המסמך המשפטי שקובע, מול כולי עלמא, מי הם היורשים ומה חלקו של כל אחד בעיזבון. זהו שלב הכרחי — אך כשמדובר בזכות חכירה מרמ"י, הוא אינו סוף התהליך.

רמ"י מנהלת מרשם עצמאי משלה של מי מוכר כחוכר בכל נכס שבניהולה. הצו לא "מזרים" את השינוי אליה באופן אוטומטי. כל עוד היורשים לא פנו לרמ"י ולא השלימו את הליך עדכון הרישום, הרישום הרשמי אצל רמ"י ממשיך להראות את המנוח כחוכר — גם אם מבחינה משפטית, לפי הצו, הזכות כבר עברה ליורשים.

הנקודה המרכזית להבין:

אל תניחו שקבלת צו הירושה "סוגרת" את הטיפול בנכס המוחכר. זהו שלב אחד מתוך שניים — והשלב השני, מול רמ"י עצמה, נדרש כדי שהיורשים יוכרו רשמית כחוכרים ויוכלו לפעול בנכס באופן מלא.

2. השלבים המעשיים מול רמ"י

לאחר קבלת צו הירושה או צו קיום הצוואה, על היורשים — או מי שפועל מטעמם, ולעיתים קרובות באמצעות עורך דין מקרקעין המכיר את הנהלים מול רמ"י — לפנות לרמ"י ולהתחיל בהליך עדכון החוכר הרשום. באופן כללי, המהלך כולל הצגת הצו עצמו, זיהוי היורשים, ומסירת מסמכים נוספים כפי שרמ"י דורשת בהתאם לסוג הנכס ולנסיבות התיק.

כאשר מדובר בנכס למגורים, ההליך נוטה להיות פשוט יחסית — הצגת הצו והמסמכים הנלווים מספיקה, ברוב המקרים, כדי להשלים את רישום היורשים כחוכרים. עם זאת, מדובר בהליך מול גוף ציבורי עם דרישות פורמליות משלו, ולכן מומלץ לוודא מראש מה בדיוק נדרש בתיק הספציפי — כדי לא להיתקע באמצע התהליך בגלל מסמך חסר.

3. משק חקלאי או נחלה — קטגוריה נפרדת ומורכבת יותר

כאשר הזכות המוחכרת היא נחלה או משק חקלאי, התמונה משתנה באופן משמעותי. לרמ"י קיימים כללים ומדיניות ייחודיים החלים על נחלות — ובכלל זה כללים הנוגעים לשאלה מי מוכר כחוכר הממשיך של הנחלה. במקרים רבים עולה בהקשר הזה גם הסדר המכונה "בן ממשיך", שבו אחד מילדי בעל הנחלה מוכר כמי שממשיך את החזקתה — נושא רחב ומורכב בפני עצמו, שאנו מתייחסים אליו בהרחבה במאמר ייעודי בנושא נחלות ומשקים חקלאיים באתר.

בשונה מדירת מגורים רגילה, כאן צו הירושה לבדו רחוק מלהיות סוף הדרך, וההליך מול רמ"י יכול להיות ארוך ומורכב יותר — הן מבחינת המסמכים הנדרשים והן מבחינת השאלה מי בכלל מוכר כחוכר הממשיך. משפחות המתמודדות עם ירושת נחלה מומלץ להן במיוחד לקבל ליווי משפטי מותאם מוקדם ככל האפשר, ולא להסתמך על ההנחה שהתהליך יתנהל "כמו כל ירושה אחרת".

4. למה כדאי לפעול מוקדם ולא לדחות

כל עוד הרישום ברמ"י לא עודכן על שם היורשים, עלולים להתעורר קשיים מעשיים בהמשך הדרך — למשל בבקשה למשכנתה כנגד הזכות, במכירה או בהעברה עתידית שלה, או בכל התנהלות שוטפת מול רמ"י בעניינים הקשורים לנכס. במקרים מסוימים, עיכוב בעדכון הרישום עלול להסתבך עוד יותר אם בינתיים מתרחש אירוע נוסף במשפחה — כגון פטירה של יורש נוסף לפני שהרישום הוסדר.

לכן, ההמלצה המעשית היא לפנות לרמ"י בסמוך ככל האפשר לאחר קבלת צו הירושה או צו קיום הצוואה, ולא להמתין. מדובר בשלב נוסף שנדרש בנפרד מהתהליך המשפטי הרגיל, אך הוא חיוני כדי שהזכות בנכס תוכר באופן מלא על שם היורשים.

ירשתם נכס בחכירה מרמ"י?

ייעוץ ראשוני ללא עלות — נבחן את מצב הרישום, נסביר מה נדרש מול רמ"י, ונלווה אתכם בתהליך עד לעדכון הזכות על שמכם.

שאלות נפוצות

📞055-4543803💬WhatsApp