ירשתם נכס בחכירה או נכס רשום בטאבו?
ההבדלים שחשוב להכיר

כאשר הנכס שירשתם רשום בבעלות מלאה בלשכת רישום המקרקעין (הטאבו), עדכון הזכויות על שם היורשים הוא בדרך כלל הליך מוגדר ומוכר: מגישים ללשכת רישום המקרקעין את צו הירושה או צו קיום הצוואה, יחד עם מסמכי הזיהוי הנדרשים, והרישום מתעדכן על שם היורשים כבעלים משותפים.

מרגע הרישום, היורשים הם הבעלים הרשומים של הנכס לכל דבר ועניין, ויכולים להחליט ביניהם — לגור בו, להשכיר אותו, או למכור אותו — בכפוף להסכמה בין היורשים ולכל הסדר אחר שקבוע בין הצדדים.

כאשר הנכס שירשתם מוחזק בחכירה מרמ"י, רמ"י מנהלת רישום עצמאי משלה של החוכרים — במקביל, ולעיתים בנפרד, לרישום בטאבו. המשמעות המעשית: מעבר להליך הירושה הבסיסי, לרוב נדרש גם עדכון נפרד מול רמ"י עצמה, כדי שהיורשים ירשמו אצלה כחוכרים החדשים של הנכס.

שלב זה יכול לכלול מסמכים נוספים וזמן המתנה נוסף מעבר להליך הירושה הרגיל. אנו לא נכנסים כאן לפרטי ההליך מול רמ"י — הפרטים המעשיים לכך מכוסים במאמר ייעודי — אך חשוב שתדעו מראש שמדובר בשלב נפרד שכדאי להיערך אליו בזמן, ולא להניח שהוא נעשה "אוטומטית" יחד עם צו הירושה.

מי שיורש דירה בבעלות מלאה לא נדרש להתמודד עם השאלה הזו כלל — אבל מי שיורש נכס חכור עשוי לגלות שההורה או הקרוב שהלך לעולמו החזיק בחכירה שלא היוונו אותה, כלומר לא שילמו לרמ"י את התשלום החד-פעמי שהופך את הזכות לדומה במידה רבה לבעלות. במקרה כזה, על היורשים לשקול אם ומתי כדאי להוון את החכירה, ומה המשמעות הכלכלית של כל אפשרות.

לא נרחיב כאן על עקרונות ההיוון עצמם — הסברנו את המושג ואת ההבדלים בין חכירה מהוונת ללא-מהוונת במאמר ההבדל בין חכירה לבעלות. מה שחשוב להדגיש כאן הוא שזו החלטה שיורשים של נכס חכור צריכים לקבל בפועל, ולעיתים בלוח זמנים מסוים — בעוד שיורשי נכס בבעלות מלאה כלל לא נתקלים בסוגיה הזו.

יורשים רבים לא היו מעורבים בניהול השוטף של הנכס בחייו של המנוח, ולכן פרטים בסיסיים לגביו לא תמיד ברורים להם מיד. כשמדובר בנכס חכור, כדאי לברר במיוחד:

• ◆
  הסכם החכירה — האם קיים בידי המשפחה הסכם חכירה מקורי מול רמ"י, ומהם תנאיו — כולל תקופת החכירה ותאריך סיומה או חידושה.
• ◆
  מעמד ההיוון — האם החכירה הוונה בעבר במלואה, בחלקה, או שכלל לא בוצע היוון — נתון שמשפיע ישירות על ההחלטות שיהיה על היורשים לקבל.
• ◆
  רישום בטאבו — האם זכות החכירה נרשמה אי פעם כחכירה מהוונת בלשכת רישום המקרקעין, לצד הרישום ברמ"י, או שהיא מתועדת רק ברישומי רמ"י.

ללא בירור מסודר של הנקודות האלה, קשה ליורשים להבין באמת מה בדיוק ירשו — ולעיתים מתגלים פערים רק בשלב מאוחר יותר, למשל כשמנסים למכור את הנכס.

מכירת נכס שירשתם ורשום בבעלות מלאה היא בדרך כלל עסקה ישירה יחסית, לאחר שהזכויות עודכנו על שמכם בטאבו. מכירת נכס חכור שירשתם עשויה לכלול שלבים נוספים — כגון קבלת אישורים מרמ"י, ובמקרים מסוימים בירור או השלמת היוון לפני או במסגרת העסקה — כך שכדאי להיערך מראש לכך שהתהליך עלול לקחת יותר זמן ולדרוש תיאום נוסף מול רמ"י, לעומת מכירה "רגילה" של נכס בבעלות.