מהי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י)
ומה זה אומר לגבי הקרקע שאתם קונים או חוכרים

רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) היא הגוף הממשלתי שמופקד על ניהול הקרקעות שבבעלות מדינת ישראל, קרקעות רשות הפיתוח, וקרקעות קרן קיימת לישראל (קק"ל). מדובר ברוב מוחלט של שטח המדינה — כך שבפועל, רוב הרוכשים והחוכרים בישראל, בשלב זה או אחר, נמצאים בקשר כלשהו עם רמ"י, גם אם הם לא תמיד מודעים לכך במפורש.

לצד קרקעות אלה קיימות כמובן גם קרקעות פרטיות, הרשומות ישירות על שם בעליהן בלשכת רישום המקרקעין (טאבו), ואינן כפופות לניהול רמ"י כלל.

הגוף הוקם בשנת 1960 מכוח חוק רשות מקרקעי ישראל, תש"ך-1960, ופעל שנים ארוכות תחת השם "מינהל מקרקעי ישראל". אם שמעתם הורים או סבים מדברים על "המינהל" בהקשר של קרקע או נחלה — זה בדיוק הגוף שהם התכוונו אליו, וגם היום, למרות שינוי השם הרשמי, רבים עדיין משתמשים במונח הישן מתוך הרגל.

החל מ-2011 עבר הגוף רפורמה ארגונית משמעותית, ובשנת 2013 שונה שמו הרשמי ל"רשות מקרקעי ישראל" — השם שבו הוא פועל כיום. השינוי לא היה רק קוסמטי, אלא לווה גם בשינויים באופן הפעולה וההתנהלות מול הציבור, אך התפקיד המהותי של הגוף — ניהול קרקעות המדינה — נותר זהה.

רמ"י אחראית על מגוון רחב של פעולות שקשורות לניהול הקרקעות שבסמכותה, ורוב האנשים נחשפים אליה דרך אחת מהפעולות הבאות:

• ◆
  חכירת קרקע — ניהול חוזי חכירה ארוכי טווח של קרקעות מדינה לפרטים, לעסקים, וליישובים חקלאיים — כולל חידוש חוזים שמתקרבים לתום תקופתם.
• ◆
  מכרזים — הוצאת מכרזים פומביים לשיווק קרקעות לבנייה, שדרכם משווקים רוב מגרשי הבנייה החדשים במדינה — ליזמים ולעיתים גם לפרטים.
• ◆
  היוון — טיפול בבקשות של חוכרים להוון את זכות החכירה — כלומר לשלם תשלום חד-פעמי שממיר את מעמד הזכות לתקופה ממושכת יותר וללא תשלומים תקופתיים.
• ◆
  דמי היתר ודמי הסכמה — אישור בקשות לשינוי ייעוד או ניצול המקרקעין (שבגינן נגבים בדרך כלל דמי היתר), ואישור העברת זכויות חכירה בין צדדים (שבגינן עשויים לחול דמי הסכמה).

כל אחת מהפעולות הללו כרוכה בטפסים, בתשלומים ולעיתים גם בהליכים מול הרשות המקומית, ולכן חוכרים רבים בוחרים ללוות את הבקשות שלהם באמצעות עורך דין המכיר את הנהלים הפנימיים של רמ"י.

נקודה שכדאי להכיר, גם אם בקצרה: כשמדברים על "רכישת" קרקע ממכרז של רמ"י, ברוב המקרים לא מדובר ברכישת בעלות מלאה וחופשית, כפי שמכירים אותה ברכישת נכס שרשום בטאבו כקרקע פרטית. במקרים רבים מדובר בכניסה לחוזה חכירה ארוך טווח מול רמ"י, שבו המדינה (או קק"ל) נשארת הבעלים הרשום, ורמ"י פועלת בתפקיד הקרוב במהותו ל"משכיר" ארוך טווח.

המשמעויות המעשיות של ההבדל הזה — מבחינת זכויות, מגבלות, ומה שקורה בסוף תקופת החכירה — הן נושא רחב שמצדיק דיון נפרד ומעמיק, ואנחנו מתכננים להקדיש לו מאמר ייעודי שישווה בין חכירה לבעלות בטאבו. כאן חשוב רק לזכור את העיקרון: אם הקרקע שלכם בניהול רמ"י, כדאי לבדוק בדיוק מה מעמד הזכות הרשומה על שמכם.