חישוב פיצויי פיטורים
הנוסחה המלאה — 2026

מאת עו"ד לירון יצחק אלמליח | עודכן: 2026 | קריאה: כ-7 דקות

פיצויי פיטורים הם זכות יסוד של כל עובד בישראל שפוטר. ועם זאת, מדי שנה אלפי עובדים מקבלים פחות ממה שמגיע להם — לפעמים בגלל חוסר ידע, ולפעמים בגלל מעסיקים שמנסים לצמצם. הנוסחה נראית פשוטה, אך הפרטים הם שקובעים.

במאמר זה נסביר את הנוסחה הבסיסית, נפרט מה נכנס לבסיס השכר ומה לא, מי זכאי בכלל לפיצויים — ומה עושים כשהמעסיק מסרב לשלם.

הנוסחה הבסיסית

לפי חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963, הנוסחה ברורה:

שכר חודשי אחרון × שנות וותק = פיצויים

הסכום המינימלי החוקי — עבור כל שנת עבודה מלאה

דוגמה: עובד עם שכר אחרון של 8,000 ₪ ו-7 שנות וותק — זכאי לפיצויים בסך 56,000 ₪. עבור חלקי שנה, מחשבים יחסית: שנה ו-6 חודשים = 1.5 × שכר.

חשוב להדגיש: מדובר במינימום חוקי. הסכמי עבודה, צווי הרחבה ועסקאות מסוימות עשויים להעניק יותר — אך לא פחות.

מה נכנס לבסיס השכר

בסיס החישוב הוא "השכר הקובע" — ולא בהכרח כל מה שמופיע בתלוש. ההבדל עשוי להגיע לאלפי שקלים. הנה מה שנכנס ומה שלא:

שכר יסוד — תמיד נכנס לבסיס.
תוספות קבועות — כגון תוספת ותק, תוספת משפחה, תוספת יוקר המחיה — נכנסות לבסיס.
תשלומי נסיעות — לרוב לא נכנסים לבסיס, אלא אם נקבע אחרת בחוזה.
בונוסים — לרוב לא נכנסים לבסיס, אלא אם שולמו באופן קבוע, מובטח ורציף לאורך זמן.
?
שווי רכב חברה — תלוי בהסכם ובנסיבות; לעיתים נכנס לבסיס ולעיתים לא.

דוגמה מספרית: שכר יסוד 7,500 ₪ + תוספת ותק 500 ₪ = בסיס לחישוב 8,000 ₪. תשלום נסיעות של 500 ₪ — לא נכנס (בדרך כלל). כך ש-8,000 ₪ × 7 שנים = 56,000 ₪, ולא 59,500 ₪.

מי זכאי לפיצויים

לא כל עובד שסיים עבודתו זכאי לפיצויים. הזכאות תלויה בנסיבות הפסקת העבודה:

פוטר על ידי המעסיק — תמיד זכאי (לאחר שנה)
התפטר בגלל הרעת תנאים מהותית — זכאי כאילו פוטר
פרש לגמלאות בגיל פרישה — זכאי
סיום חוזה לתקופה קצובה שלא חודש — זכאי בנסיבות מסוימות
התפטר רגיל ללא עילת הרעה — לרוב אינו זכאי
⚠️פוטר בגין עבירת משמעת חמורה — ייתכן שלא זכאי (תלוי בחומרה)

הקו בין "הרעת תנאים" לבין "אי-שביעות רצון" הוא דק ולעיתים שנוי במחלוקת. בית הדין לעבודה בוחן כל מקרה לגופו. לפני שמתפטרים — כדאי להיוועץ.

מה קורה עם קרן הפנסיה — סעיף 14

כיום רוב המעסיקים מפרישים לקרן הפנסיה 8.33% מהשכר "על חשבון פיצויים". זה נעשה מכוח הסדר הנקרא סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים. להסדר זה יש השלכות מהותיות:

הסכם סעיף 14 מלא (Opt-out מלא)

אם חתמתם על הסכם סעיף 14 מלא — הכסף בפנסיה מכסה את כל הפיצויים. המעסיק לא חייב תוספת, אך גם לא יכול לחזור ולדרוש את הכסף אחורה. הכסף שייך לכם.

ללא הסכם סעיף 14 (או הסכם חלקי)

אם ההפרשות לפנסיה קטנות מהפיצויים המגיעים לכם — המעסיק חייב להשלים את ההפרש מכיסו. הפנסיה לא "פוטרת" אותו לחלוטין.

לכן: לפני שמקבלים כל סכום מהמעסיק — חשוב לבדוק את ההסכם שחתמתם, מה ההפרשות לפנסיה, ומה יתרת הפיצויים בפועל.

מה קורה כשהמעסיק מסרב לשלם

מעסיק שלא משלם פיצויים במועד — מפר חוק. יש לכם כמה מסלולי פעולה:

1. פניה למחלקת אכיפה של משרד העבודה

ניתן להגיש תלונה לממונה על חוק עבודה. הממונה רשאי להטיל על המעסיק קנסות ולהורות על תשלום. זו פניה ללא עלות לעובד.

2. תביעה לבית הדין לעבודה

תביעת פיצויים בבית הדין לעבודה פטורה מאגרת משפט. בית הדין מטפל מהר יחסית בתיקי פיצויים פשוטים. ייצוג עורך דין יעיל מאוד — לרוב מגיעים להסדר לפני פסק דין.

ריבית פיגורים על פיצויים שלא שולמו

חוק פיצויי פיטורים קובע ריבית פיגורים של 20% לשנה על פיצויים שלא שולמו במועד. זה אינסנטיב משמעותי למעסיקים לשלם — ומשאיר מינוף בידי העובד.

לא בטוחים כמה מגיע לכם? נבדוק יחד.

ייעוץ ראשוני ללא עלות — נחשב את הפיצויים, נבדוק את הסכם סעיף 14 ונסביר מה האפשרויות שלכם.

שאלות נפוצות

📞התקשרו💬WhatsApp