נזק נפשי — תביעת פיצויים בגין פגיעה נפשית

נזק נפשי כעילת תביעה

פסיקת בתי המשפט בישראל מכירה כבר שנים רבות בנזק נפשי (Psychiatric Injury) כראש נזק בר-פיצוי בתביעות נזיקין. PTSD, חרדה, דיכאון, הפרעת שינה, ופגיעה בתפקוד — כולם מוכרים כנזקים הניתנים לפיצוי, בין שהם לוויים לפגיעה גופנית ובין שהם עומדים בפני עצמם.

עיקרון "הגולגולת הדקה" חל גם בנזק נפשי: הנתבע אחראי לנזק שנגרם לתובע כפי שהוא — גם אם התובע רגיש יותר מהממוצע, וגם אם בנפגע אחר הנזק היה קל יותר. אין הנתבע יכול להסתמך על כך שהתובע לא היה "חזק מספיק" נפשית.

בתי המשפט מבחינים בין עד "נוכח" — מי שחשף לאירוע הטראומטי בפועל ונפגע בשל מה שראה או חווה — לבין תביעות שמבוססות על "רשלנות ביחס" גרידא (כגון קרוב שנודע לו על הפגיעה לאחר האירוע). הגדרת מעמד התובע קריטית לקביעת זכאותו.

עד פסיכיאטר מטעם התובע הוא עמוד השדרה של כל תביעת נזק נפשי. המומחה יאבחן את התובע, יקבע את אחוזי הנכות הנפשית, ויסביר לבית המשפט את הקשר הסיבתי בין האירוע לנזק. בחירת מומחה מנוסה ובעל שם היא החלטה אסטרטגית שעורך הדין צריך לנחות אותה.

שאלות נפוצות — נזק נפשי

כל מה שרציתם לדעת על תביעת פיצויים בגין פגיעה נפשית