ירושה ללא צוואה — מי יורש ואיך?

כחמישים אחוז מהישראלים נפטרים ללא צוואה. זאת בניגוד לתפיסה הרווחת — רבים מניחים שצוואה היא מסמך שכותבים רק עשירים, או שיכולים להסתדר בלעדיה. אך כשאין צוואה, חוק הירושה התש"כ-1965 נכנס לתמונה ומחליט — לעתים בצורה שמפתיעה את המשפחה.

חוק הירושה מחלק את היורשים לפי קרבה משפחתית, בסדר עדיפות קפדני. הדרגה הראשונה — הנמצאת בראש סדר העדיפויות — היא בן/בת הזוג והצאצאים (ילדים, נכדים, ניניים). אם אין אף אחד מהם — עוברים לדרגה השנייה: ההורים ואחיהם. ואם גם אלה אינם בחיים — לדרגה השלישית: הסבים ואחיהם. רק אם אין כל יורש מכל הדרגות — יירש המדינה.

חשוב להבין: הדרגות אינן מתחלקות ביניהן. נוכחות של יורש אחד מדרגה גבוהה יותר מונעת לחלוטין מהדרגות הנמוכות לרשת. כלומר — אם הנפטר הותיר ילד אחד בלבד, כל העיזבון עובר אליו (בשיתוף עם בן/בת הזוג אם ישנו/ה). ההורים וכל שאר המשפחה אינם יורשים דבר, גם אם היחסים עם הילד היו קרובים.

בפועל, הנסיבות יכולות להיות מורכבות הרבה יותר. נפטר שהיה נשוי פעמיים, עם ילדים משני הנישואים; נפטר עם בן/בת זוג ידוע בציבור; נפטר שהיה בהליכי גירושין; נפטר עם חובות — כל אחת מהסיטואציות הללו מורכבת ומחייבת טיפול משפטי מנוסה.

השלב הראשון הוא לוודא שאכן לא קיימת צוואה — ניתן לבדוק במרשם הצוואות הממשלתי. רק לאחר ששוללים קיום צוואה, פונים לצו ירושה. ביצוע ההליך בטרם מתיישבת השאלה אם קיימת צוואה עלול לגרום לביטול הצו מאוחר יותר.

לאחר מכן, עורך הדין מרכז את כל מסמכי הנפטר ואת פרטי כל היורשים — כולל ילדים מנישואים קודמים, ילדים שנולדו מחוץ לנישואין, וכל אדם שעשוי לטעון לחלק. חשוב מאד שלא להשמיט יורש — גם אם אין קשר אתו, הוא יורש חוקי ואי-גילויו הוא עברה פלילית.

לאחר ריכוז המסמכים, עורך הדין מכין תצהיר יורשים — מסמך מפורט הכולל את כל פרטי הנפטר, קרובי משפחתו, מצב משפחתי (נישואין, גירושין, פטירות), ואישור שלא ידוע על קיום צוואה. התצהיר מוגש לרשם הירושה יחד עם הבקשה לצו ירושה ועם כל המסמכים הנדרשים.

כשהצו ניתן, ממשיכים לחלוקת נכסי העיזבון: בנקים, ביטוח לאומי, קרנות פנסיה, נדל"ן. כאשר יש נכסי מקרקעין — נדרשת גם פנייה לרשות המסים לקבלת פטור ממס שבח (הפטור קיים בירושה, אך יש להצהיר). לאחר מכן מגישים שטרות העברה לרשם המקרקעין (טאבו) להעברת הבעלות על שם היורשים.