רישום בטאבו
כל מה שצריך לדעת

לשכת רישום המקרקעין — המכונה בפי הכל "טאבו" (מהמילה העות'מאנית) — היא הגוף הממשלתי שמנהל את פנקס הזכויות בנדל"ן בישראל. הרישום בטאבו הוא הרישום הסטטוטורי המוכר — רישום בטאבו יוצר זכות קניינית שגוברת על כל הסכם פרטי.

כל נכס מקרקעין מזוהה לפי שלוש רמות: גוש (אזור גאוגרפי), חלקה (מגרש ספציפי בתוך הגוש), ותת-חלקה (יחידה ספציפית בתוך הבניין — דירה, מחסן, חנייה). כל קנייה, מכירה, שעבוד או הגבלה — צריכים להירשם בטאבו כדי לקבל תוקף כלפי צדדים שלישיים.

נסח טאבו הוא התדפיס הרשמי שמציג את מצב הרישום בנכס: שם הבעלים, אחוז בעלות, שעבודים, הערות אזהרה וזיקות הנאה. הוא ציבורי ונגיש לכל דורש — ועורך הדין מקבל עותק עדכני כחלק מהבדיקות לפני חוזה.

קרקע חכירה ממ"י: חלק גדול מהנכסים בירושלים נמצאים על קרקע שבבעלות המדינה ובחכירה לתקופות קצובות. כל העברת זכויות מצריכה אישור מרשות מקרקעי ישראל (ממ"י) — תהליך שלוקח שבועות ולעיתים חודשים ועלול לסבך את לוחות הזמנים של העסקה.

נכסים שלא נרשמו: בירושלים עדיין קיימות מקרקעין שמעולם לא נרשמו בטאבו — בעיקר בשכונות ותיקות ובאזורים ערביים. בעלות על נכסים אלה מבוססת על שטרות ירושה וסכמות. רישום ראשוני מצריך הליך משפטי מיוחד.

אזור C — מינהל אזרחי: ישובים כמעלה אדומים, אפרת, גוש עציון, ביתר עילית, בית אל ועוד — נמצאים מחוץ לתחום השיפוט הישראלי ורשומים במינהל האזרחי (הגוף המינהלי של צה"ל באזור). הנהלים, הדין ואופן ביצוע העסקאות שונים לחלוטין מהטאבו הרגיל — עורך דין שמתמחה באזורים אלו הוא הכרח.