ביטחונות בשכירות — מה מותר לדרוש ומה לא

סוגי הביטחונות המקובלים — פיקדון, ערבות, שטר חוב

פיקדון מזומן — הביטחון הנפוץ ביותר בשכירות ישראלית. הדייר מעביר סכום כסף ישירות למשכיר, המחזיק בו עד תום השכירות. הפיקדון נועד לכסות נזקים, חובות, או הפרות חוזה. הנוהג המקובל הוא עד שלושה חודשי שכירות, ועל המשכיר להחזיר אותו בתוספת ריבית והצמדה בתום ההסכם.

שטר חוב — מסמך משפטי שהדייר חותם עליו לפקודת המשכיר. יתרונו הגדול הוא שניתן להגישו ישירות לביצוע בהוצאה לפועל ללא הגשת תביעה נפרדת. שטר החוב חייב לציין סכום קצוב; שימוש בשטר חוב ריק (בלאנקו) אסור מבחינה חוקית ועלול להוות עבירה פלילית.

ערבות אישית — אדם שלישי (ערב) מתחייב לשאת בחובות הדייר אם לא יעמוד בהתחייבויותיו. הערב יכול להיות ערב רגיל (מילוי) או ערב ומשלם (חייב ישיר). על הערב לבדוק היטב את תנאי הערבות לפני החתימה.

ערבות בנקאית — התחייבות של הבנק לשלם למשכיר עד סכום מוגדר אם הדייר יפר את החוזה. הכסף נשאר בבנק ואינו מועבר מראש, אך הערבות אוטונומית — כלומר הבנק ישלם לפי דרישה, ללא צורך להוכיח את ההפרה בבית משפט. ביטחון חזק ביותר, אך כרוך בעמלות בנקאיות שנתיות.

שאלות נפוצות — ביטחונות בשכירות

כל מה שרציתם לדעת על פיקדון, ערבות ושטר חוב בשכירות דירה