תיקונים בדירה שכורה — מי אחראי ומי משלם

חלוקת האחריות לתיקונים — משכיר לעומת שוכר

אחריות המשכיר — חוק השכירות והשאילה, תשל"א-1971, מחייב את המשכיר למסור דירה ראויה למגורים ולשמרה כך לאורך כל תקופת השכירות. תיקונים מהותיים כגון רטיבות, גג דולף, תקלות בצנרת ראשית, מערכת חשמל ראשית, ומכשירים גדולים שסופקו עם הדירה — הם באחריות המשכיר. אין המשכיר רשאי להתנות על כך בחוזה באופן שיפגע בשוכר.

אחריות השוכר — תיקונים קטנים הנובעים משימוש שוטף, כגון החלפת נורות, אחזקה שוטפת של ברזים, ניקוי מסנני מזגן, ותיקון נזק שנגרם ברשלנות השוכר — הם על חשבון השוכר. ככלל, ככל שהתקלה קטנה יותר ושכיחה יותר בשימוש יומיומי, כך גדלה הסבירות שהאחריות תיפול על השוכר.

בלאי טבעי — מכשיר ישן שהגיע לסוף חייו הטכניים — האחריות להחלפתו מוטלת על המשכיר גם אם לא נגרם לו נזק על ידי השוכר. גיל המכשיר וחיי מדף מקובלים בשוק הם הקריטריון המרכזי לבחינת השאלה מי נושא בעלות.

מה כדאי לכלול בחוזה — חוזה שכירות טוב יפרט במפורש אילו תיקונים על השוכר ואילו על המשכיר, יקבע סכום מינימלי שמתחתיו השוכר נושא בעלות (למשל עד 500 ₪), ויחייב הודעה כתובה לפני ביצוע תיקון. ייעוץ לפני חתימת החוזה יכול לחסוך מחלוקות יקרות בהמשך.

שאלות נפוצות — תיקונים בדירה שכורה

כל מה שרציתם לדעת על אחריות תיקונים בשכירות בדין הישראלי