ירושה בנישואים שניים — זכויות הילדים ובן הזוג

נישואים שניים הם מציאות נפוצה בישראל, ויחד איתם מגיעות שאלות ירושה עדינות: מה יקרה לנכסי בן הזוג שנפטר? האם ילדיו מנישואים ראשונים יקבלו את שלהם, או שהכל יעבור לבן/בת הזוג החדשים? מה קורה לדירה שרכשו יחד בנישואים השניים?

הקושי הוא שאינטרסים לגיטימיים של שתי משפחות מתנגשים: ילדים מנישואים ראשונים מצפים לרשת את אביהם או אמם, בעוד שבן/בת הזוג החדשים — שחיו יחד שנים ואולי בנו נכסים משותפים — גם הם זכאים להגנה. ללא תכנון ירושה מוקדם, מחלוקות כואבות בין המשפחות הן תרחיש שכיח.

עו"ד לירון יצחק אלמליח מלווה משפחות במצבים של נישואים שניים מאז 2014 — הן בתכנון מוקדם (צוואות, הסכמי ממון, נאמנויות) והן בטיפול לאחר הפטירה. הניסיון הצבור מאפשר גישה מאוזנת שמכבדת את כל הצדדים ומונעת הליכים משפטיים מיותרים.

חוק הירושה התשכ"ה-1965 קובע סדר יורשים ברור כאשר אין צוואה. כאשר מדובר באדם שנשוי ויש לו ילדים, בן/בת הזוג מקבלים 50% מהעיזבון, וכל הילדים מתחלקים ב-50% הנותרים בחלקים שווים.

אחוזים לדוגמה: אם לנפטר היו שני ילדים מנישואים ראשונים — כל אחד מהם מקבל 25% מהעיזבון, ובן/בת הזוג החדשים מקבלים 50%. אם היו שלושה ילדים (שניים מנישואים ראשונים ואחד משניים), כל ילד מקבל כ-16.7%.

עיקרון השוויון בין הילדים: החוק אינו מבחין בין ילד מנישואים ראשונים לילד מנישואים שניים. שניהם יורשים בחלקים שווים מתוך ה-50% המיועדים לילדים. אין "עדיפות" לאחד על פני השני.

מה לא מוסדר בחוק: הבעיה המרכזית היא שהחוק אינו מתאים לכל מצב. משפחה שבה ילדים מנישואים ראשונים חיים עם בן/בת זוג חדשים — לעתים עם נכסים שנרכשו יחד — ראויה לתכנון אישי דרך צוואה והסכמי ממון, לא רק לכלל אחיד.