זיקת הנאה
זכויות, רישום וביטול

זיקת הנאה (Easement) היא זכות קניינית המוקנית לבעל נכס אחד לעשות שימוש מסוים בנכסו של שכנו — בלי להיות הבעלים שלו. הזכות מוסדרת בחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, סעיפים 92–114, ורשומה בלשכת רישום המקרקעין (טאבו).

הנכס שנהנה מהזיקה נקרא "הנהנה", והנכס שנושא אותה — "הכפוף". הזיקה "דבקה" בנכס ולא בבעלים: כשנכס נמכר, הזיקה ממשיכה איתו לבעלים החדשים. לכן בדיקת נסח הטאבו לפני רכישה היא חובה מוחלטת.

זיקת הנאה יכולה להיות נכס יקר ערך — למשל, זכות מעבר היחידה לחלקה מבודדת — אך גם עול משמעותי על בעל הנכס הכפוף. ייצוג משפטי נכון מאפשר לרשום, לאכוף או לבטל זיקות בצורה שמגנה על האינטרסים שלכם.

זיקת מעבר (דרך עוברת): הסוג הנפוץ ביותר. מאפשרת לבעל נכס לעבור דרך חלקה שכנה כדי להגיע לדרך ציבורית. כאשר נכס אינו נגיש ישירות — בית משפט רשאי לכפות זיקת מעבר לפי סעיף 107 לחוק המקרקעין.

זיקת צינורות ותשתיות: מתירה הנחת צינורות מים, ביוב, גז, כבלי חשמל ותקשורת מתחת לחלקה שכנה. נפוצה בפיתוח שכונות חדשות ובפרויקטי תשתית. הבסיס המשפטי: חוק המקרקעין סעיף 92.

זיקת נוף ואוויר: מונעת מבעל הנכס הכפוף לבנות מבנה שיחסום את הנוף הנשקף מנכס השכן, או שיפגע בזרימת האוויר אליו. מקובלת פחות בישראל, אך ניתן לכלול אותה בהסכם שכנים.

זיקת חניה: מקנה זכות חניה קבועה בחלקה של אחר. רלוונטית בבניינים משותפים ובאזורי מסחר שבהם משטחי החניה שייכים לגוף אחר.

זיקת גישה לים / נחל: מוקנית לרוב לרשויות ציבוריות כדי לשמור על נגישות הציבור לחוף הים, גדות נחל או שמורות טבע — לפי חוק שמירת הסביבה החופית ופקודת הדיג.